המיחזור והאדם הלבן
אחרי המודרניזם המפלצתי הייתי צריך לברוח ומצאתי את עצמי הולך עם עוד שלוש בחורות בלגיות לגן הסלעים של נק צ'אנד אומן הודי המוסיף לפסליו חומרים שמצא בפח הזבל ומחדש את השימוש.
אין ספק שהגן מנתק את המבקר בו לחלוטין מאוירת היום יום ומהעיר בכלל, לפחות אני הרגשתי כך. מפלי מים, סלעים שעומדים כאילו יש להם מה לספר לך, שקעי חשמל שאיבדו דרך והפכו לקיר פסיפס והמון פסלים מולבשים ומעוטרים בפסולת ממוחזרת כמו צמידים, זכוכיות ועוד.
בזמן שהלכנו בגן כל רגע ביקשו אנשי המקום להצטלם עם הבלגיות הלבנות, הם אותם עשירים הגרים בעיר המודרניסטית הזו ומעולם לא ראו את האדם הלבן קודם לכן ועכשיו כל שעניין אותם זה להצטלם איתו, מבדר ביותר, אני מבחינתם הוא ההודי שצריך לתרגם שהם רוצים להצטלם עם הבנות הבלגיות. אחרי פעמיים שלא הבנתי מה הם רוצים והם לא האמינו שאינני דובר הודית עשיתי את מובקשם ואף הפכתי לצלם המקומי שמצלם את האדם הלבן עם בני המקום (יש שיגידו הילידים).
תמונות יפורסמו בקרוב