אוהודו

כמתנת בר מצווה קיבלתי דיסק של National Geographic, תוכנה סובבת עולם
דרכה ניתן לראות תמונות איכותיות שרק הם יודעים לצלם והסבר קצר על אתרים מרשימים בעולם.

על עטיפת הדיסק הייתה תמונה מוקפת במסגרת זהובה תמונה של הטאג' מאהל, מבנה לבן בוהק נראה כמו מודל מרשים ביותר פלא עולם.

אהבתי לצפות בתמונות  המבנה הזה בדיסק (אני מזכיר בטרם עידן האינטרנט, גם צילומים צבעוניים עדיין בקושי היו סנונית וזה היה כמו גוגל עולם וגוגל תמונות יחדיו), אחת התמונות , החרוטות בזכרוני היתה תמונת כף רגל שחורה עומדת על שיש לבן בוהק, אמת מים מובילה בציר ישיר למבנה המרשים וזה משתקף לברכת השיקוף תחתיו. נהנתי להתבונן בצילום בכל פעם מחדש.

 באותו זמן לערך ענת (אחותי) הרכיבה באחד מימי הכיפור פאזל תלת מימדי של אותו המבנה, את המודל- "הטאג' מאהל"הצבנו מעל ארון הכניסה לבית, כך שכל בוקר ובעצם בכל פעם שירדתי את מדרגות הבית צפיתי באותו קבר עם ארבעת הצריחים.

ועכשיו השאלה האם לסוע למקום  שעוד בהיותי נער חלמתי לבקר בו? או האם מוטב לוותר ולהמשיך הלאה ? חששתי מפני מפח נפש ואכזבה, שמא  יתקיים בי הנאמר "כגודל הצפייה כך גם גודל האכזבה".

ההחלטה, למרות הספקות הייתה כמובן מובנת מאליה:  לסוע לאגרה!
כשהגעתי לעיר היה לצערי, מעונן. מגג האכסנייה אומרים שניתן לראות את המבנה המרשים גם בלילה.באתו יום  לא ניתן היה.
 כולם חיכו למונסון בעיר, הוא היה אמור להגיע רק בעוד מספר ימים (ובאיחור של חודש). לפתע פתאום החל המבול, הפסקות חשמל וקצרים בכל העיר וברגע אחד כל העיר חשכה.
כעבור חצי שעה של חושך ניתן היה לראות מהגג קונטור לבנבן משהו שמסמל את המבנה ההוא, הוא אכן זוהר באור הירח.

השקם בבוקר הגעתי למקום, המהלך שעובר המבקר מעביר אותו מספר שלבים מהיום יום לקודש או לרוגע או לרוחניות שיוצר המבנה עצמו.אמת המים וברכות השיקוף מדהימות כמו גם עבודת השיש המחוספס שעוטף את המבנה.
עבודת הגילוף בשיש מדהימה, המבנה הגדול לא ניתן להבנה על כן אתה נתפס באלמנטים אלמנטים אלהם אתה יכול להתחבר.
הנוף מבמנה מרשים ביופיו באמת פלא , כמובן לא נכזבתי ממראה עיני אך המציאות שונה מהדמיון, את שימת ליבי משכו בביקורי במקום דברים שונים מאלה שאני זוכר בצילומים.

חשבתי שראיתי הכל עד שהגעתי לבייבי טאג'