אוהודו

למי אין סורק היום?
הסורק כיום, הפך לכלי יום יומי. אצלי זהו כלי מאד מרכזי בעבודתי, כל מסמך וכל עבודה  הופכים לקובץ ממוחשב.

אז במקום שתפיסת העולם לעתים הפוכה, גם הגישה לשמוש בסריקה, גם היא הפוכה.
נתחיל מזה שאין סורקים, פשוט אין, זה לא בשל מחיר או שקול אחר,  אלא שפשוט אנשים לא קונים סורקים.
ובמידה ואתה רוצה לסרוק עליך ללכת למכון, במכון צילום עולה 8 אג'. הדפסה עולה 2 רופי הדפסה צבעונית עולה 10 רופי וסריקה, אותה פעולה פשוטה שכמו צילום מצלמת את הדף עולה 25 רופי, משעשע.
אני מתחיל מהלך של הפיכה בבית הספר, מאחד את הסטודנטים לשתי פעולות, האחת שיתקנו את הסורק הקיים או שיקנו חדש והשנייה שכל סטודנט במחלקה ייתן 10 רופי ונקנה סורק.
הסטודנטים חוששים מעט ממהלך זה, הם משלימים עם המצב, הם פשוט מצלמים את החומרים  במצלמה רגילה ואז מדפיסים את זה. רק שבאדריכלות צריך קנה מידה מתאים, אז משקיעים שעות בניסיון שהתמונה שהתעוותה בגלל העדשה תהיה בקנהי מידה תואם.
נקווה שלא עוד.