הקשר לעיר – משימת לימודים ראשונה
שתי המורות המנחות את הסטודיו חילקו אותנו לשלשות, כל קבוצה קיבלה מבנה בעיר או ליתר דיוק בעיר החדשה. העיר הישנה אמדבאד (אחמדאבאד) נבנתה בצד אחד של הנהר על ידי אחמד שאה והוקפה בחומות, עם השנים נפרצו חומות העיר כמו שקרה במקומות רבים בעולם , הצורך בחומות המקיפות את המדינות התייתר והערים לא היו עוד ערי מדינה ולא היה צורך בחומות הגנה, האוכלוסיה גדלה והצפיפות בעיר גדלה מרקם דחוס ועשיר לא התאים לחיים בחברה חדשה.
באותה העת הבריטים החלו לשלוט בהודו, הם הקימו גשר שיחבר בין שני צידי הנהר, גשר אליס, גשר שעם הזמן כך חשבו יוכלו לגבות תשלום עבור המעבר עליו.
וכאן אני מתחיל להשתלב בתוך הפאזל, כמה שנים לאחר בניית הגשר בנו הבריטים את המבנה הראשון בצידו השני של הנהר מבנה ה Town Hall, זה המבנה אותו קיבלה קבוצתי לחקור, תאטרון העיר מרכז התרבות החדש.
לאחר חיפוש בספריה נתבשרתי על ידי חבריי לקבוצה שאין קשר בין המבנה שלנו לעיר ושכך מסתיימת העבודה כל שנותר הוא לצלם את האזור ולסיים.
נשמע תמוהה ביותר, כל מבנה מתקשר באיזו דרך למקום בו הוא נמצא, אי אפשר להניח שמבנה לא קשור לסביבתו הרי המשתמשים בו צריכים להכנס אליו לכן עליו להיות בעל חיבור למערכת הרחובות של העיר, לא רק הנגישות היא שמחברת אותו לסביבה אלא גם הסביבה שנוצרה סביבו … בקיצור יש מה לחקור לדעתי.
לאחר ויכוחים החלטנו לעשות מה שאדריכלים אמורים לעשות, לראות תכניות ובהעדר כאלו לפתוח מפה ובהעדר כזו לפנות לגוגל או לבינג (מייחצן, פשוט שירות המפה של מיקרוסופט עשיר יותר).
במבט ראשון אפשר לראות שמבנה העירייה הוצב לו מול הגשר בקו לינארי ממבנה השוכן בצידו השני של הנהר אקסיס ברור, מתברר שאת השני היושב על אותו האקסיס בנו האנגלים זוהי הכנסיה החשובה ביותר בעיר.
אז לא רק שיש שיח בין שני צידי הנהר, יש גם ביקורת, הבריטים בחרו לבנות מבנה חברתי מרכז תרבות בצדו השני של הנהר מעין אמירה שבניגוד לעיר העתיקה פה תבנה עיר עשירה בתרבות אולי כזו שהדת היא לא בראש סדר מעייניה.
מספר שנים לאחר שסיימו לבנות את הTown Hall בנו הבריטים לצד המבנה הזה את הספרייה העירונית ובית ספר, אכן אמירה רצינית:כלומר פה התרבות תתחיל, גם קנה המידה השתנו ממבנים צפופים, נוצר מרקם מרתק שבמרווחים בין המבנים נוצרות הדרכים פה בעיר החדשה הכל מרווח "מודרני" על כן צריך להגדיר את הגבולות אחרת אף אחד לא יידע מה שייך למי ואיפה הכביש ואיפה קוי המגרשים.
אז היה די חומר להתחיל לחקור את המקום, ויצאנו למקום.
לפני התגלה מבנה בעל מידות קלאסיציסטיות, מאין וילה פלאדיינית עם משרביות הודיות וכיפה מונגולית במרכזו, בקיצור מבנה לקטני (צבי אולי תכתוב ערך בויקיפדיה).
המבנה עצמו מוקף חומה לא גבוהה אך זו מנתקת את המבנה לגמרי מהרחוב, הוא יושב על פודיום ובניגוד לתפקידו הוא אינו מזמין איש לבקר בו הוא מנוקר לסביבתו כאילו אומר אני פה תרבותי כולכם לא, אל תתקרבו אלי או במידה ואתם רוצים לבוא להיכנס אלי תעשו טובה תבואו עם כרטיס אחרת קישטה.
ומצד שני הוא עומד לו על האקסיס החזק ביותר בעיר.
כמשחק השוותי את המבנה לפנתאון שברומא או יותר נכון את רחבת הכניסה באומרי כי במידה והיו משנים את הרחבה רק במקצת כמו את גובהה וחיבורה למפלס הרחוב יכול היה להיות כי תפקודה היה שונה, כך גם עשינו במבנה הזה והראנו שבאמצעות שינויי פשוט של חיבור המבנה לרחוב אפשר לשנות הרבה רק ע"י ישוניי פשוט.
מעניין
ההגשה היתה אחלה, מלאת עיניין והרעיון לשינוי פשוט שיכול לחולל פלאים העלתה שיח רווגוני על התפתחות עיר ושינויים שיכולים להתחולל בה.
