אוהודו

אחרי המודרניזם המפלצתי הייתי צריך לברוח ומצאתי את עצמי הולך עם עוד שלוש בחורות בלגיות לגן הסלעים של נק צ'אנד אומן הודי המוסיף לפסליו חומרים שמצא בפחי האשפה ומחדש את השימוש בהם.
אין ספק שהגן מנתק את המבקר לחלוטין מאוירת היום יום ומהעיר בכלל,כך אני הרגשתי.  מפלי מים, סלעים שעומדים כאילו יש להם מה לספר לך, שקעי חשמל שאיבדו דרך והפכו לקיר פסיפס והמון פסלים מולבשים ומעוטרים בפסולת ממוחזרת כמו צמידים, זכוכיות ועוד.

בזמן שהתהלכנו בגן, ביקשו מאיתנו שוב ושוב אנשי המקום להצטלם עם הבלגיות הלבנות, הם אותם עשירים הגרים בעיר המודרניסטית הזו ומעולם לא ראו את האדם הלבן קודם לכן , וכל שעניין אותם זה להצטלם איתו, מבדר ביותר, אני מבחינתם,  ההודי שצריך לתרגם שהם רוצים להצטלם איתן, לא האמינו שאינני דובר הודית, כיון שהפצירו בי עשיתי את מובקשם ואף הפכתי לצלם המקומי שמצלם את האדם הלבן עם בני המקום (יש שיגידו הילידים).