אוהודו

כמו שכבר יכולתם להבין אני אוהב את הפרות והשוורים המסתובבים להם ברחובות הודו, מי שעוקב אחר כתיבתי, יודע שהפכתי אותם למדד לשטח ציבורי ושהגיבנת האופינית להם כאן, מטרידה אותי.

סיפור שהיה כך היה:
כחלק ממחקר לסטודיו נסעתי עם אחת הסטודנטיות לעיר העתיקה, היא נהגה על הקטנוע שלה ואני רכוב אחריה, רצינו להגיע לבתים עתיקים בעלי בארות מים אך היא איבדה כיוון, אז ללא התראה היא נעצרה באמצע רחוב צר, והחלה לברר עם העוברים והשבים היכן נמצאים אותם בתים נושנים.
אני שהורגלתי לצפירות אופנועים ומכוניות ציפיתי שמישהו יצפור לה על כך שעצרה עצירה פתאומית אך להפתעתי, לא שמעתי דבר, רק הרגשתי שמשהו מתקרב אלי אך הוא לא צופר, הסבתי מבטי בחטף לאחור וקלטתי פרצוף של שור תקוע לי בפנים, המבט היה זעוף ביותר מיד אמרתי לה (אני חושב שבקול גדול) MOVE MOVE אבל היא בשלה המשיכה לדבר,
לפתע השור הזועם הפנה ראשו כלפי מטה אני הסתובבתי (כדי לזרז אותה ולדבר לתוך אוזנה) ואז חטפתי חבטה עזה מקרנו של השור הישר בכתפי הימינית.
לפני שהוא הספיק לפגוע בי פעם נוספת, העוברים והשבים צרחו לה לסוע מהר והיא עשתה כן, רק אחר כך היא הבינה מה קרה.
אני יצאתי בשלום רק סימן כחול קטן.
הספרדים אמרו שהדרך הכי טובה לטפל במצב היא לתת ווחד כאפה על מצחה של הבהמה, או שבעצם זו הדרך הטובה ביותר לעצבן את החיה.